ארבעת הטונים, הפיניין, ושמונה סימניות ראשונות: 你 好 我 妈 马 八 不 人
第一课
מבינים מה זה טון ולמה אותה הברה היא ארבע מילים שונות, קוראים פיניין, לומדים שמונה סימניות ראשונות בסדר הקווים הנכון, ואומרים שלום.
- להבין מה זה טון, ולשמוע את ההבדל בין ארבעת הטונים
- לקרוא פיניין: התעתיק הלטיני שבו כותבים איך נשמעת כל סימנייה
- לזהות, לקרוא ולכתוב את הסימניות 你 好 我 妈 马 八 不 人
- להגיד שלום (你好) ולהציג את עצמך במילה אחת (我)
כאן לומדים את הסימניות החדשות של השיעור. לוחצים על הרמקול כדי לשמוע כל סימנייה, ובסוף לוחצים על הכפתור הכחול כדי להמשיך.
בצד שמאל יש "אדם" קטן (亻). רוב הסימניות שקשורות לאנשים מתחילות בו. הטון השלישי: הקול יורד ואז עולה.
אישה (女) ליד ילד (子). ביחד: טוב. ה-h נשמעת כמו ח עברית, ואחריה "אַו".
אחת הסימניות הכי שימושיות. בצד ימין יש רומח (戈). שבעה קווים, שימו לב לנקודה בסוף.
אישה (女) בצד שמאל ו-סוס (马) בצד ימין. הסוס לא קשור למשמעות: הוא רק אומר לנו שההברה נשמעת "מַא". הטון הראשון: גבוה וישר.
אותה הברה כמו "אמא", אבל בטון השלישי (יורד ועולה). שלושה קווים בלבד.
שני קווים שנפתחים כמו שמונה בכתב יד. הטון הראשון. בסין שמונה נחשב מספר מזל.
המילה "לא". הטון הרביעי: יורד חד, כמו פקודה קצרה. קו ישר למעלה, ומתחתיו שלושה קווים.
שני קווים כמו אדם שעומד על שתי רגליים. ה-r בסינית נשמעת בין ז׳ ל-ר. הטון השני: עולה, כמו שאלה.